איך נראות הדרכים בקירגיזסטן?

חשוב להבין שלא כל טיול בקירגיזסטן הוא טיול אקסטרים. בחלק מהימים נוסעים בכבישים סלולים וטובים יחסית, ובחלק אחר משלבים כבישים כפריים, דרכי עפר או קטעי שטח קלים.

אבל בקירגיזסטן המרחק במפה לא תמיד מספר את כל הסיפור. דרך של 150 ק״מ יכולה לקחת יותר זמן ממה שמטיילים רגילים לחשוב, בגלל פיתולים, עצירות לנוף, עבודות בדרך או שינוי במזג האוויר.

לכן אני לא אוהב לבנות ימים צפופים מדי. בטיול טוב עדיף להשאיר זמן לעצירות, תצפיות, פיקניק בטבע ושינויים קטנים בדרך, במקום להפוך את המסלול למרוץ בין נקודות.

במסלולים שאני מוביל אני משתמש בדרך כלל ברכבי שטח גדולים ונוחים מסוג Toyota Sequoia. לא בגלל שכל טיול הוא שטח קשה, אלא כי רכב כזה נותן יותר מקום, נוחות וגמישות בדרכים של קירגיזסטן.

ברכב כזה יש מקום למזוודות, ציוד לפיקניקים, מים וציוד לדרך, והישיבה נוחה יותר בנסיעות ארוכות. גם במסלול רגוע סביב איסיק קול אני מעדיף רכב שטח מתאים, כי הטיול כולל ציוד, עצירות בטבע ולעיתים גם דרכי עפר קצרות.

הרכבים שאיתם אני עובד מבוטחים ונבחרים לפי אופי המסלול, מספר המטיילים ורמת הנוחות הרצויה.

חלק מהיופי של קירגיזסטן נמצא במקומות שלא מגיעים אליהם בכביש עירוני רגיל: אגמים גבוהים, עמקים פתוחים, מרעה קיץ ודרכי נוף בהרים. כדי להגיע למקומות כאלה לפעמים נוסעים בדרכי עפר, חוצים נחלים קטנים או עוברים במעברי הרים.

לכן לא נכון להחליט לפי מפה בלבד. צריך לדעת מה מצב הדרך בפועל, באיזו עונה נוסעים, ומה עושים אם מזג האוויר או תנאי השטח משתנים.

יש אזורים בקירגיזסטן שאליהם לא נכון לצאת עם רכב אחד בלבד. בדרכי שטח קשות, במקומות מרוחקים או במסלולים שבהם יש סיכון להיתקע בבוץ, בשלג, במעבר מים או בעלייה קשה, נכון לנסוע לפחות עם שני ג׳יפים.

במסלולים כאלה צריך גם ציוד חילוץ מתאים: רצועות חילוץ, שאקלים, קומפרסור, כלים בסיסיים וציוד שמאפשר לעזור לרכב אחר במקרה הצורך. זה לא כדי להפחיד, אלא כדי להתייחס לשטח ברצינות.

אם מסלול מסוים דורש יותר מג׳יפ אחד או ציוד חילוץ, אני אומר את זה מראש. לא כל מקום מתאים לכל קבוצה, ולא כל דרך נכנסת לתוכנית רק בגלל שהיא נראית יפה בתמונות.

בטיול ג׳יפים בנהיגה עצמית המטיילים נוהגים בעצמם, אבל לא מטיילים לבד. אני מלווה את השיירה, עוזר בקצב הנסיעה, בעצירות, בבחירת הדרך ובהחלטות בדרך.

הנהיגה בקירגיזסטן דורשת סבלנות. צריך לשמור מרחק, לא למהר בדרכי הרים, להקשיב להנחיות, ולהבין שהמטרה היא ליהנות מהדרך בבטחה, ולא להוכיח יכולת נהיגה.

בסופו של דבר, הדרכים בקירגיזסטן הן חלק מהחוויה עצמה. הן מובילות למקומות יפים מאוד, אבל דורשות רכב מתאים, סבלנות וגמישות לפי הדרך.

למי שמטייל בפעם הראשונה בקירגיזסטן, אני ממליץ לא לבחור מסלול רק לפי תמונות יפות. עדיף לבנות אותו לפי העונה, מצב הדרכים, גיל המטיילים, רמת הנוחות הרצויה וכמות הזמן שיש לכם. כך הטיול נשאר יפה, בטוח ונעים יותר.